הפרויקט כלל חשיפת הריסות מבנים היסטורים משכבות עפר וצמחיה. תוספת בניה נרחבת לחלקי המבנים ההיסטורים ויצירת דופן מזרחית מסחרית לכיכר קדומים ומרפסת נופית על גג המבנה.
שיקום ושימור מבנה הקליניקה במרכז ההיסטורי של ראשון לציון. אחד ממבני הציבור הראשונים בראשון לציון. המבנה נבנה בשנת 1911 ושימש כבית הקליניקה (מרפאה) של המושבה. כיום משמש המבנה חלק ממוזאון ראשון לציון.
אחד ממבני הציבור הראשונים בראשון לציון. למבנה מספר שלבים כאשר השלב הראשון נבנה בשנת 1883 ושימש כבית מרקחת ומגורי הרוקח. בשנת 1912 המבנה הוסב לבית דואר. כיום משמש המבנה חלק ממוזאון ראשון לציון.
בניית בית הכנסת החלה בשנת 1884 והסתימה בשנת 1889. בשנותיה הראשונות של המושבה ראשון לציון שימש בית הכנסת בנוסף לתפקידו המסורתי גם כמרכז חיי הקהילה. למבנה הוכן תיק תיעוד ותוכניות לשימור ושיחזור.
(בשיתוף אדר' גובי קרטס) שיקום ושחזור ימין משה. שכנות ימין משה הייתה מהשכונות היהודית הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים. השכונה הוקמה בשנת 1891 על ידי משה מונטיפיורי. לאור מיקומה על הגבור המזרחי של ירושלים של לפני ששת הימים, השכונה הופצצה ע"י חיילי הלגיון הירדני וסבלה מהתדרדרות איטית עד לנטישה משמעותית של תושביה. תכנון המתחם החל באיסוף מידע ומיפוי של המבנים והשרידים שנשארו. הכנו תכנית בינוי כוללת למתחם הכוללת את המבנים, הסמטאות והכיכרות. ערכנו תיק בניין לכל מבנה ומבנה. כך שתהיה שפה אדריכלית אחידה למתחם. תשתיות החשמל המים והביוב הוטמנו בקרקע.
(בשיתוף אדר' אליעזר פרנקל ואדר' אורה ויעקב יער) יפו העתיקה נהרסה על ידי ההפצצות הבריטיות של מבצע עוגן ב1936 והריסת המבנים ל ידי חבלני צה"ל בשנותיה הראשונות של המדינה. טדי קולק שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה עצר את ההרס. ויזם את שיקום יפו העתיקה. תכנון המתחם החל באיסוף מידע ומיפוי של המבנים והשרידים שנשארו. לשם ריכוז העבודה התכנונית והביצועית הוקמה "החברה לפיתוח יפו העתיקה" הכנו תכנית בנין עיר למתחם אשר מייעדת אותו כקריית אומנים. כמו כן תכנית בינוי הכוללת את המבנים, הסמטאות והכיכרות. ערכנו תיק בניין לכל מבנה ומבנה. כך שתהיה שפה אדריכלית אחידה למתחם. כמו כן פרטי שילוט ציבורי ופרטי תואמים. תשתיות החשמל המים והביוב הוטמנו בקרקע.
המבנה נבנה כבית באר בשנים 1934-1935. המבנה נבנה בסגנון מודרניסטי מקומי והינו תוצר של הסגנון הבין לאומי והתנאים המקומיים. המבנה מכיל באר ודירת מגורים בה היתגורר השומר. במבנה ובבאר היו סליקים והמקום שימש לבסיס של ארגון ההגנה. למבנה הוכן תיק תיעוד ולווי שימור לשיפוץ.
בית התבשיל הידוע גם בשם "בית פקידי היקב" נבנה בשנת 1889 על ידי הברון רוטשילד לפקידיו ברחוב הכרמל מול היקב. עם השנים המבנה הידרדר ואף עבר שריפה. המבנה עבר שיקום ושימור כשקומת הקרקע משמשת לבית קפה מסעדה והקומה העליונה לסלריה ומשרד נדל"ן.
שיחזור ושימור חדר הישיבות של פנחס רוטנברג במבנה ההנהלה ההיסטורי בתחנת הכח חיפה א' של חברת חשמל.
(בשיתוף אדר' גובי קרטס) שכנות ימין משה הייתה מהשכונות היהודית הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים. השכונה הוקמה בשנת 1860 על ידי משה מונטיפיורי.ביצענו את הפרויקט עבור קרן ירושלים לפיתוח אשר מטרתה הייתה להפוך את המקום למרכז מוסיקה אשר יאפשר לאומנים מובילים בעולם לבוא ולנגן בחלל אקוסטי מתקדם, הכולל אולפן הקלטות וחדרי לינה. המתחם כולל את אולם הנגינה האקוסטי, חדרי מלון לאירוח ושטחים ציבוריים.
(בשיתוף אדר' אהוד נצר וארול פקר) לאחר מלחמת ששת הימים פנה משרד השיכון לתכנון ושיקום הרובע היהודי. תכננו ע"פ הממצאים בשטח תכנית בינוי. העבודות נעשו במקביל הן בשטחים הציבוריים, הכיכרות והסמטאות והן במבני המגורים.
גשר עד הלום הניצב על נחל לכיש היוה לאורך ההסטוריה תוואי הדרך שקישרה את סוריה עם מצרים. יסודותיו של הגשר הם קדומים, ככל הנראה כבר מן התקופה הרומית. בתקופה הממלוכית שופץ ונבנה גשר אשדוד כפי שהוא היה מוכר בתקופה המאוחרת. ב-2.4.1946 פעלו כוחות האצ"ל ופוצצו את הגשר במה שידוע כליל הגשרים. הגשר שוקם על ידי הבריטים בצורה שאינה נאמנה למקור והגשר המשיך לתפקד כציר ראשי. במסגרת המאמץ לעצור את הכוחות ההמצרים במלחמת העצמאות פוצץ הגשר שוב ב- 12.5.1948. במהלך השנים תוקן הגשר על ידי המדינה ומע"צ בבטון והיה חלק מכביש 4. עבודות השימור כללו הכנת תיק תעוד מלא הסרת כל חלקי הבטון המאוחרים ושיחזור מלא מאבן. כיום הגשר משמש למעבר מטילים בפארק עד הלום.
בשיתוף אדר' אהרון אוסטרייכר. קבר רחל נמצא במבואותיה הצפוניים של בית לחם מדרום לירושלים. מסורות קדומות של למעלה מ- 1700 שנה מזהות את המקום כאתר שבו קבורה רחל אימנו. המקום מקודש ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. במשך הדורות עבר מבנה הקבר שינויים רבים. מבנה הקבר הוא אחד הסמלים המפורסמים של ארץ ישראל. למתחם הכנו תיק תיעוד ותכניות עבודה לשימור ושיפוץ החלל הפנימי, הן בעזרת נשים והן בעזרת גברים. תוכנן מקום תפילה נוסף, אזור התכנסות ושיפוץ והגדלת השירותים.
הצעה לשיקם ותוספת בניה בנמל הורודוס קיסריה העתיקה.
המרכז ההיסטורי של לוד הוא מתחם בעל ערך עצום לשלושת הדתות: היהדות, האסלאם והנצרות. המתחם כולל ערכים ארכיאולוגיים מיוחדים \, כמו כן נמצאו באתר מספר פסיפסים בעלי ערך בינלאומי. בהזמנת עיריית לוד תכנו תכנית לפיתוח הלב ההיסטורי של לוד. התכנית כללה שיקום מספר מבנים ופיתוח ציר תיירותי. אחד המבנים הינו חאן בשטח של 1500 מ"ר שנבנה בתקופה הממלוכית והיה גם בשימוש בתקופה העותומנית. במסגרת הפרויקט המבנה ניסקר והוכן לעבודות חפירה. למבנה הוכנו תוכניות שימור והחלו העבודות.
שכונת אגרובנק הוכרזה כמרקם עירוני לשימור על ידי תוכנית השימור לחולון שערכנו. במסגרת עבודות הפיתוח של רחובות השכונה, החזרנו את אבני השפה המקוריות אשר נשאו את שם השכונה והוספנו אבני שפה חדשות. כמו כן תיכננו שלטים ומכסי ביוב עם לוגו השכונה אותו עיצבנו על בסיס המבנה הסטרוקטורלי של השכונה.
המבנה הינו מבנה עותומני מפואר שבמקור שימש כסניף של "בנקו די-רומא" ואח"כ כמערכת העיתון "פלשתין". במלחמת העצמאות עם עזיבת רבים מתושבי יפו התמקמה בקומה השניה של הבניין היחידה הצבאית למפות וצילומים שסיפקה את שירותי המודיעין של צה"ל בראשית דרכו. בשנת 1965 עם יציאת צה"ל מהמבנה שיכנה העירייה בקומה השניה בית ספר לאומנויות. ומשנת 2005 משמשת הקומה השניה את בית הספר לאומנויות "מוזות" והקומה הראשונה את גלריית האירועים "לורנס". הבניין עבר קריסה פנימית והרס בהיקף נירחב. לאחר הקריסה הכנו למבנה תיק תיעוד מלא ופנים המבנה עבר עבודות שימור מחמיר. לאחר עבודות השימור חזר הבניין לשמש את בית הספר "מוזות" ואולם האירועים "לורנס".
המגדל נבנה על ידי חברת 'סולל בונה' בשנת 1936 מבטון. המגדל נבנה כדי לספק מים לשכונת מולדת ששכנה ממזרח. לאחר תום הבניה, המבנה שימש כעמדה צבאית על דרך הביטחון ממקווה ישראל למושבה ראשון לציון. המבנה מולא בקירות מגן מבלוקים והושארו פתחים, על מנת שניתן יהיה להשתמש במגדל כעמדת תצפית טובה. המגדל שימש גם כסליק לנשק של ארגון ה"הגנה". עבודות השימור כללו את תעוד המבנה ושימורו כאשר חומרי הבניה הושארו חשופים כפי שהיו במקור. כמו כן שומרו קירות המגן ופגיעות הירי במגדל אשר מספרים את הסיפור הצבאי שמילא המיגדל.
שיקום ופיתוח הרחובות והסימטאות בעכו העתיקה. בין הרחוב והסמטאות בוצעו: מדרחוב אל ג'זאר, דרך הים, כיכר פרחי, רחוב צאלח אדין והסמטאות הפנמיות של העיר העתיקה.
המבנה היה ביתם של בני משפחת בולאך ממקימי המושבה וילהלמה שהוקמה בשנת 1902. לאחר קום המדינה, המבנה שימש כבניין המועצה המקומית. לאחר שהמבנה נעזב והוזנח הכנו למבנה תיק תיעוד מלא והמבנה עבר שיקום ושימור מלא אשר כלל את השמשת המרתף ושיחזור החללים הקיימים והתאמה לשימושים מודרניים. כיום המבנה משמש כמבנה המשרדים של חברה פיננסית בינלאומית.
גשר שלוש נבנה בשנת 1911 וחיבר בין שכונת נווה צדק ליפו, מעל מסילת הרכבת העותומנית יפו-ירושלים. הגשר נבנה עבור הסוחר והעסקן אהרון שלוש. בשנת 1918 הגשר הוגבה עלידי השלטון הבריטי כדי להתאימו לגובה הרכבות הבריטיות. במסגרת הפרויקט אבני הגשר סומנו פורקו והורכבו מחדש לתצורה המקורית לפני ההגבהה.
בספטמבר 1892 הושלמה עבודת הסלילה של קו הרכבת העותומני יפו-ירושלים.
במסגרת עבודות הפיתוח של פארק המסילה משרדינו עסק בשימור ושיחזור ההחלקים ההיסטורים של הפארק בהם: קירות תמך, ניצבי אבן, קיר החלקלקה ומערך ההעמודים והשערים במפגש עם רחוב הרצל.
מתכנן הנוף: דן פוקס.
המבנה נבנה במספר שלבים מ 1935 ועד שנות ה-40 של המאה שעברה ומהווה חלק מהותי מהדופן המסחרית ההמשכית לציר החנויות והעסקים של רחוב סלמה. המבנה נבנה עבור מחסני ומשרדי חברת "ניטראם" במרכז מיסודו של סר' אלפרד מונד (לורד מלצ'ט). הוא מהווה חלק מהותי מהדופן המסחרית ההמשכית לציר החנויות והעסקים בעיר. בחזית הראשית של הבניין חדר מדרגות טיפוסי לסגנון הבין לאומי המאופיין בחלון ברזל אנכי ובארקרים בנויים אנכיים המקבילים לו ומדגישים את ציר התנועה. המבנה נבנה בסגנון בין לאומי מאוחר פשוט עם סממנים ממסגנון האר-דקו המקומי המאפיין מבנים רבים בסביבה. המבנה משולב בפרויקט פלורנטין סקוור של חברת טריגו בתכנון אדריכל אילן פיבקו
תכנון השימור בפארק המסילה דרש מיומנות מקצועית גבוהה בניהול ממשקים מורכבים. כמשרד האמון על הפן השימורי, פעלנו בתיאום הדוק ומקצועי מול מחלקת השימור של עיריית תל אביב-יפו וצוותי ההנדסה של נת"ע, כדי להבטיח שכל אלמנט היסטורי ישולב באופן הרמוני בתשתית המודרנית של הקו האדום.
כמשרד המתמחה בתכנון ושימור מבנים ואתרים היסטוריים, הובלנו את תכנון השימור בפרויקט מורכב זה. מתוך מחויבות למקצועיות ללא פשרות, שמנו דגש על חשיפת הערך התרבותי של המקום. החל מהדגשת נתיב פסי הרכבת והקירות התומכים המקוריים, ועד לשחזור מדויק של השערים ההיסטוריים במפגש הרחובות הרצל ונחלת בנימין.
גולת הכותרת בעבודתנו הייתה תכנון הפירוק וההרכבה מחדש של גשר שלוש האייקוני – מלאכת מחשבת הנדסית ושימורית המהווה קשר בין נווה צדק לדרום העיר. את תכנון הנוף עשה משרדו של אדר' דן פוקס.
פרויקט הקמת אתר ההנצחה המרכזי לחללי מבצע "צוק איתן" הוא פרויקט בעל משמעות לאומית ורגשית עמוקה. האתר נבחר על ידי המשפחות השכולות, ואנו ב"מנדל אדריכלים" הופקדנו על תכנון השימור של האמפיתיאטרון ההיסטורי בקיבוץ גברעם. האמפי הוקם בשנות ה-50 ביוזמת ראש המועצה דאז ד"ר אברהם בן מנחם, כמקום מפגש תרבותי ליישובי הסביבה, אך ננטש בשנות ה-60. במסגרת עבודתנו, ערכנו תיק תיעוד מקיף כדי לרדת לעומקם של הפרטים ההיסטוריים ולשמר את ערכו ההיסטורי והתרבותי של המבנה. שיקמנו ושחזרנו את המבנה המרכזי (הבמה) ואת טריבונות המושבים, תוך התאמתם לייעודם החדש כחלק ממתחם ההנצחה. הפרויקט בוצע בשיתוף פעולה פורה ומקצועי עם משרד "אב אדריכלות נוף", שהיו אמונים על תכנון המכלול והפיתוח הנופי, ועם המעצבת ססליה ויטס כשר, שתכננה את אלמנטי הזיכרון. התפיסה שהובילה אותנו הייתה יצירת אתר שבו הזיכרון והחיים פועמים יחד – הן באמצעות הופעות ואירועים תרבותיים והן כנקודת יציאה לטיולים ביער גברעם. אנו גאים לקחת חלק ביצירת מרחב המכבד את העבר ומביט בביטחון אל העתיד. אדריכלות עבורנו היא הבנה שאנו חוליה בשרשרת: מכבדים את השכבות שהיו לפנינו, יוצקים תוכן בשכבה הנוכחית, ומשמרים את הסיפור עבור אלו שיבואו אחרינו.
מעוניינים לקבוע פגישה? התקשרו!
